<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תשס"ח</h1>
<h2>דף ל.</h2>
פירש רבי' שמואל. יש מדקדקי' בדבר מהא דאמרי' אמר רב קדירות (ישברו בפסח) [בפסח ישברו] ונותן טעם לפגם בחמץ אסור. וגם רבי' ש"י פירש בקונטרסיו. ואינו כן. וזאת התשובה. רבי' שמואל. כי האמנם לא הוצרכנו מדברי רב לאסור טעם לפגם. וטעמו של רב כדמפר' דאי שרית למיעבד בהו שלא במינו אחר הפסח אתי למיעבד בהו במינו אחר הפסח דהוה ליה קדירה שאינה בת יומא אלא משום יומא ולא פלוג רבנן (ומותרת ולא אסרי משום קדירה בת יומא) כדאמרי' בשילהי ע"ז דלא אסרו קדירה שאינה בת יומא אלא משום בת יומא ולא פלוג רבנן. והכא נמי משום קדירה בת יומא ומינה גמרי' אפי' לאחר הפסח כשנעשת שאינה בת יומא. ואין זה גזירה לגזירה שכולה חדא גזירה היא. ודקא פריך תלמודא אמאי משהינן להו לאחר זמנן ונעבד להו שלא במינן. וקשיא לן פי' הקונטרס דחשיב לבליעת הקדרה משהו ולהכי קאמ' וליעבדי בהו לאחר הפסח שלא במינן דרב לטעמיה דאמ' שלא בזמנו שלא במינו בנותן טעם אבל במשהו מותר. ואנן ק"ל בשחיטת חולין דשייך נתינת טעם בקדירה. אמנם כדבריו כן הוא. יש קדירה בנותן טעם ויש קדירה [במשהו]. והוה מצי לשנויי זימנין דהוה בנותן טעם אלא שמצא טעם מרווח ותירץ דילמא אתי למיעבד בהו במינן. רבי' שמואל. וכמו שפיר' רבי' יעקב הלא היא כתובה (בתשובת) בתשובות. שמעת לעצתי חכמת לך.
